הנאה יכולה לאחד - ביקורת ושיפוטיות בדרך כלל מפרידה 

הנאה יכולה לאחד - ביקורת ושיפוטיות בדרך כלל מפרידה / מאת יואב ברנזון

שיפוטיות

שיפוטיות אינה הדרך לחיים הטובים. שיפוטיות היא קשה, נוקשית, אמיתית מדי, כואבת מדי, אולי נכונה מאוד אבל גם מכאיבה, ולא תמיד ניתן לעשות איתה הרבה.

כאשר אתם שופטים, רבים או מתווכחים - אתם לא נהנים. למעשה אתם סובלים, מתוך תקווה שאולי בעתיד אתם תהנו, אחרי שתצליחו לשכנע, או לפגוע מספיק כדי לשנות לאדם שמולכם את דעתו.

סבל

אבל שיפוטיות לעולם לא מובילה להנאה. לא בהווה ולא בעתיד. הדרך היחידה ששיפוטיות וביקורת על אחרים מובילה להנאה, היא רק כאשר מחליטים לזנוח אותה, רק כאשר מבינים שהיא אינה נושאת פירות בכלל.

אנשים שיפוטיים הם אנשים סובלים. הם נושאים בתוכם סבל, תחושת חוסר צדק, גזל, אשמה ורחמים עצמיים - וזה בדיוק מה שהם מעבירים הלאה באנרגיה השיפוטית שלהם.

הנאה מחברת ומקרבת

הנאה לעומת זאת דווקא מקרבת. הנאה יוצרת אווירה נעימה, חיובית וכייפית, ומתוך האווירה הזאת אנשים מרגישים מספיק נינוחים כדי להתקרב לאחרים.

במערכות יחסים בין אנשים הנאה מקרבת ואילו ביקורת ושיפוטיות רק מרחיקים. אלה שמאמינים ששיפוטיות היא דבר שתורם, שמעורר, שיוצר שינוי - בסופו של דבר מחמיצים את העניין.

שימו את ההנאה לפני הכל

אם תשימו את ההנאה לפני הכל, אם תקפידו לשמור על האווירה החיובית ותשימו בצד את השיפוטיות, הרחמים העצמיים, הצדקנות והביקורת - תגלו שקל מאוד להתקרב ולהסתדר עם אחרים.

הנאה מובילה להנאה - וזו למעשה התוצאה שהיא מביאה. ביקורת מובילה לעוד ועוד ביקורת, שיפוטיות, כעס וסבל, כי רק הנאה מביאה עוד הנאה ופחות ופחות סבל.

וטיפ לסיום: רק הנאה מובילה לעוד הנאה. אבל שיפוטיות לעולם אינה מובילה להנאה, לאהבה או להתקרבות אלא רק לעוד שיפוטיות, מכל הצדדים.